ארכיון של: 2015

"שלום חגית, חשבתי לבקש את עזרתך.. אנחנו 4 בנות שנוסעות לחופשה בצפון הארץ. (ביום השני שאנחנו עוזבות את הצימר

"בא לי באלי", כך קראנו לקבוצת הווטסאפ האסקפיסטית של חבורת בנות שרצתה להתרחק קמעה מהמרק הים תיכוני. בחלומותינו, הפלגנו הרחק

פרגנו לעצמכם יום שבליבו פועמת תיירות חקלאית מהדור החדש, יזמות ציונית משובחת, ניחוחות של מושבים של פעם וכמובן משהו טעים

ע' את א', הן חברות מהמעגל השני, אלה שפוגשים פעם בחודש נניח. למפגש איתן תמיד מתווספת התרגשות כמו הייתה זאת הפעם

ועכשיו סלחו לי לרגע על העדר האובייקטיביות המוחלט: "חמדתיה" ביישוב אילנייה הוא בעיני מתחם האירוח הכי יפה בארץ. לטעמי לכל

אוטוטו טיפות של גשם מתרגשות עלינו, עלים נושרים ומרשרשים והגוף כבר דורש להתכרבל מול אח בוערת כשבחוץ תתרגש לה אולי

ושוב הגיע לו החופש הגדול. מעין תעלול קוסמי שכזה, שבכל שנה, דווקא כשחם, הוא מגיח. מבצבץ לו בשותפות אגלי הזיעה,

משהו משך אותנו דווקא למטה. למטה במובן החיובי של המילה. האוסטרלים מכנים בחיבה את היבשת שלהם Down under. אצלנו, "למשוך

כשי' העסוקה תדיר, הבריזה לי מבילוי אינטימי בחברת אנשים שאנחנו כלל לא מכירות, לא מחיתי. הוזמנו לסלון של עדה רשף

בחסות הסבתא הנדיבה, זכינו לסופשבוע שכולו: C.F.E – (Child free environment). מושג בלתי פוליטקלי קורקט, אך נחוץ לשם שפיות ובריאות