מזה חודשים מלחשים באוזני אודות מסעדת בשרים סודית המסתתרת אי שם באזור תעשייה משמים בנתניה. המלחשים הינם קרניבורים מהזן הקיצוני, כאלה שמפות מעומלנות לא עושות להם את זה. שלט ביישני נטול תאורה מבשר אודות מיקומה של "אלבמה" השוכנת בצמידות לפיצוציה רעשנית. פיצוציה איתה מקיימת המסעדה יחסי גומלין משונים המתבררים בהמשך. נכונה היא העובדה שהתכוננו נפשית למסעדה נעדרת גינונים, כשהמחשבה אודות נתחי בשר מעושנים, עליהם גאוות המקום, מחפה על חווית עיצוב מתוחכם וקהל אופנתי. אבל המציאות הסתברה כקיצונית יותר. המקום נראה כמו מאורה קודרת ואילו הבשר, וכאן אאלץ להשבית את השמחה ולעשות לכם "ספוילר" – שירת נערי כנסייה בקעו ממנו.

שולחנות עץ ארוכים אכלסו חבורת גברים עליזה שהורידה כמה בקבוקים טובים של וויסקי. בעל המקום, דובי שטיינברג, עמד גאה בראש השולחן ונשא עימו בחגיגיות שוק טלה שלמה ושזופה. "מי נשבר ומי ממשיך"? שאל דובי את יושבי השולחן בסבר פנים חמורים, כמנחה שעשועון ברגע גורלי. 5 גברים כרסתניים למראה הרימו יד רפה, ודובי הסתלק משם בארשת ניצחון.

ליבתה של "אלבמה" הינה מעשנה כבדה מברזל שחור יצוק, אותה בנה שטיינברג במו ידיו לאחר שלמד את מלאכת העישון ב"אלבמה", ארה"ב. מאחורי דלת חתומה של המעשנת, השתלשלו להן מחרוזות צלעות אסאדו שהתיישנו בטמפרטורה של 105 מעלות, ואילו בדלת הסמוכה התגוררו בנחת עופות וחזירים בטמפרטורה חמימה של 95 מעלות. במגירה התחתונה התלהטו בטמפרטורה של 160 מעלות נתחי קצבים מפרות מבכירות, פרוסות דשנות של עגלים ועוד ככה וככה מיני חיות אחרות. על הקונסטרוקציה המפוארת הזאת ניצחה בלהט מדורת גחלים לוחשות, אותה טיפח דובי במומחיות במהלך הערב.

מלצרית צעירה ניגשה בחינניות והציעה שתייה. הזמנו בירה קרה, שהולכת טוב עם "צלעות עסיסיות ואוירה לוהטת", כדברי אלביס פרסלי, המונצחים על גבי כרטיס הביקור של המקום. את הבירה, כמו גם בקבוק ליטר וחצי של סודה, הביאה המלצרית מ"הפיצוציה" הסמוכה.

שטיינברג ניגש אלינו לשיחת תחקיר קטנה שנועדה לדייק את ציפייתנו. איש מסודר הוא שטיינברג ולוקח את מלאכתו ברצינות. את חייו הקודמים הוא זנח לאחר שמאס בשגרה, אותה המיר בנדודים על גבי יאכטה שנמכרה לטובת חלום המעשנת. "אתם אכלנים קטנים, בינוניים או גדולים" אומד אותנו דובי במבטו. שיטת ההזמנה במקום היא מהאסכולה החביבה על העם היושב בציון והיא גרסה משוכללת של אכול כפי יכולתך. התשלום מודולארי בהתאם. לאחר שהתמקמנו על סקלת ההזמנה: (120 שקל לסועד) קיבלנו לפי סדר טמפרטורת העישון: תבשיל קדירה של שעועית ובשר מעושן, שדירת צלעות אסאדו מבהיקות משומן, נתחי צוואר חזיר, פילה יען ורצועת נתח קצבים מפרה מבכירה. את כולם ליוו תפוחי אדמה בטעמים של מדורה והלזעלע (עור צוואר תרנגולת ממולא) שחום ומתפצח, סלט חסה סתמי ומלפפונים חמוצים מקופסא. הבשר היה מצוין.

כשיצאנו, קנינו בקבוק נוסף של סודה מהפיצוצייה השכנה. גם כי הבשר היה בחלקו מפולפל ומומלח יתר על המידה, וגם כי בנתניה מוכרחים להסתדר עם השכנים.