"בואי נעלה לסיבוב בירושלים", הפתיעה אותי באמצע החיים חברה תל-אביבית, הנושאת דרכון נטול ויזה למקומות שמעבר לקו החוף. "בואי", הגבתי בספונטניות אוהדת והצטרפתי לרכבה בירידה לאיילון. טרום החגים, הוא ה-הזמן לנסוע ליום בקטנה בירושלים. לשוטט במרכז העיר המתחדש, לאכול ארוחת בוקר מלווה בשיחת נפש, להתחיל מוקדם את השופינג של מתנות החג ולרחרח את ניחוחות אביב הבשומים שבאוויר.
ה - קפה של ירושלים – קפה קדוש
התלבטנו בין "סיפתח" של קפה, שוקו חם או סחלב, כולם פתיחים הולמים למזג האוויר הסגרירי שכיסה את העיר בפלומה רכה. התיישבנו ב"קפה קדוש" - מוסד ירושלמי וותיק, שהרוח החיה מאחוריו היא קרן קדוש. אישה צעירה תזזיתית, מהירת דיבור ובעלת חזון נרחב להחזיר לירושלים עטרה ליושנה כמו גם להשיב בנים שנטשו לגבולם.
בעלה, איציק קדוש, מסתתר מאחורי דלפק עמוס כבודה מגרה של מאפים, עוגות שמתחננות אלינו מבעד לוויטרינה ושלל מתוקים שהוא מכין עם צוותו באהבה עצומה מידי לילה במאפייה שמעל הקפה. בית הקפה, עמוס תדיר בכל שעה ביום ותמיד עוטה אווירה של המולה נעימה. שילוב של קהל מקומי מגוון כמו שרק ירושלים יכולה להציע. וכשזה מתובל באוכל משובח, אין נוסחה מופלאה מזאת לפתיח יום של כיף.
התמקמנו על הבר המשקיף אל הרחוב הירושלמי והזמנו, לאחר התלבטות ארוכה, בורקס ירושלמי מאפה בית ובו טמונה ביצה קשה, טחינה, מלפפון חמוץ ועגבנייה, ועוד מנה של ביצים עלומות שטפטפו חלמון צהוב על טארט חמאתי של בצק עלים. לא נמלטנו מעוגת אגסים ומרציפן מעולה ועפנו במחשבות הישר לפאריז. ניגבנו את שפם הקצפת ויצאנו מתגלגלות אל האוויר הפריך. עוד על קפה קדוש
חגיגה של טעם טוב בעיצוב הבית - HARMONY
טיפסנו במעלה הרחוב המתחדש, מסמנות לעצמנו ללכת לאיבוד בין הסמטאות ולהיקלע באקראי לחנויות משגעות. בדיוק כפי שעושים כשמטיילים בחו"ל. וכך עשינו. נכנסנו לחנות העיצוב: "הרמוני" המשתרעת על פני מספר קומות משני צידי הרחוב והתכוננו לבלות את השעה הקרובה בעונג מוחלט. וכך היה. "הרמוני" אף היא מוסד ירושלמי וותיק, המגדיר מחדש את המושג עיצוב. בהתחלה, בדיוק כמו אותה עליסה בארץ הפלאות, פערנו עיניים משתהות נוכח הערבוביה המהפנטת של שלל פריטי העיצוב, את כולם ללא יוצא מן הכלל היינו מאמצות אל ביתנו הצנוע.
"הרמוני" מתחרה ללא משוא פנים בחנויות עיצוב כמו: ה-pottery barn. חמושים בטעם טוב ובהרבה ניסיון, עוסקת מזה 3 דורות משפחה אחת צרפתית וצנועה, בעסקי ייבוא הרהיטים והפריטים לבית. וממה נתחיל? ממילא יהיה קשה להכיל את הכול. בקומה הראשונה ריהוט משגע, ייבוא בלעדי של הרמוני מצרפת מתוצרת: comptoir de famille, אהילים ונברשות שלא רואים בשום מקום, מחלקה אדירה של כלים ופריטים למטבח ולבית, פרחים מיובשים מתוצרת SIA היוקרתית, קומה נפרדת לאביזרי חדרי ילדים של מותגים יפים ואפילו מוצרי קוסמטיקה של L'OCCITTANE.
העברנו את הזמן בנעימים - מלבישות את הבית בפנטזיה בכורסאות היפות, מדמיינות את המטבח עם קערת הפסטה המעוצבת, מוגשת בכלים המשגעים שעל השולחן ומפנטזות על חדרי הילדים והשינה בדיוק כמו בז'ורנל. מעבר לרחוב, מתמחה חנות נוספת של "הרמוני" בפרטי מעצבים ישראלים., כמובן שלא יצאנו מבלי להתחמש בטרום מתנות לחג. עוד על harmony
פאריז במרכז העיר -הבוטיק rive gauche
עברנו ל"גדה השמאלית" של הרחוב, רק כדי לפגוש בוטיק מהסוג שהיינו מתמוגגים ממנו בבירה האירופאית האלגנטית. Rive gauche היא חנות בוטיק ששמה המחייב מבטיח חווית אופנה לבעלות טעם משובח במיוחד. בהיותנו מחשיבות את עצמנו ככאלה, החלנו לשוטט בחנות שמדפיה מציגים פריטים הנראים כלקוחים ממוזיאון אופנה יפה. כל פרטי הלבוש וההנעלה, המסודרים בקפדנות בחנות היפה, הינם ייבוא אירופאי אותם מקפידה לבחור בעצמה בעלת החנות. מדובר בחנות המציגה אופנה שאינה בר חלוף וטרנדית, אלה כזאת המציגה קווים קלאסיים שיישארו לתמיד. בדי פשתן רכים של קיץ, בחורף צמר וקשמיר. נעלים בעבודת יד מספרד, נעלי בלרינות מושלמות מפריז של המותג HIRICA, חולצות בקו נקי של majestic וosaka ומותג הכובעים השיקי מפנמה – ecua-andino. מראה החנות והפריטים בו אמנם משדרים טעם טוב ויוקרתיות, אך המחירים בהחלט נגישים ויש מבצעי מכירות משתלמים. או כפי שהיטיב לנסח זאת כהן האופנה הגדול מכולם:"WE MUST NEVER CONFUSE ELEGANCE WITH SNOBBERY" (איב סאן לורן) עוד על rive gauche
מתנות לבית הדור הבא: היודאיקה של דניאל אזולאי
המשכנו ללכת ללא מטרה וכיוון ברחובות, עוצרות להתפעל מבית כנסת יפה, משתהות מיופיין הבלתי נגמר של המבנים אוצרי הסיפור והסוד. פעם אמר לי מישהו שהכרתי, שהוא חייב להתגורר בעיר שיש מאחוריה סיפורי עבר, שההיסטוריה שזורה בכל הוויה ובכל פינה. הבנתי למה הוא התכוון. ברחוב נחלת שבעה נכנסנו לחנות של דניאל אזולאי, אומן מוצרי יודאיקה עדינים וכה יפים. ה
ייתי צריכה מתנה לזוג שזה עתה נישא, וקיבלתי החלטה אמיצה להביא להם פריט בעל ערך, מעשה ידיו של אזולאי, אומן המתמחה בעיצוב מוצר. רציתי מתנה שתכניס אור, משמעות ואהבה לביתם של הזוג. בחרתי בתמונה יפהפה ובה מעוטרים בעלעלי זהב אמיתיים פסוק מתהילים. כזה, כשהתבוננתי בו, הוא העביר בי רטט והתרגשות. יש משהו פשוט ויפהפה בעבודותיו של אזולאי- כתובות מעוררות השראה, ברכות הבית מקושטות במכחול עדין, חמסות מעודנות ופסוקים של הרב קוק , רבי נחמן ותהילים שכשמביטים בהם נטענים בהתרוממות בלתי מוסברת. תמונות מעוטרות פסוקים שיוסיפו שמחה וברכה לכל בית. את החנות גדשו תיירים מחו"ל שביקשו לעצמם ולקרוביהם מזכרות משמעותיות מארץ הקודש, ואני חשבתי לעצמי שעיצוביו של אזולאי, מן הראוי שישמחו ויפארו דווקא כל בית בישראל. עוד על דניאל אזולאי
הגרוזינית של לילי – ראצ'ה
התמוטטנו מעונג ומרעב אל החלל המבטיח טובות של מסעדת "ראצ'ה". הגרוזינית הכי שווה בעיר, ויש מי שיגיד אפילו בארץ.
לילי שלום, גרוזינית גאה (גיאורגים זה לאשכנזים, היא צוחקת בביטול) חלמה את המקום במשך 8 שנים. החלום, כמו שטיל מונחה מטרה כמותה רק יכול, כמובן התגשם, ולפני כשנה קם לו המקום התוסס הזה המקרין את האנרגיות הבלתי נגמרות של האישה שהמילה נמרצות כמו גם החיים עצמם, קטנים עליה בכמה מידות. "ראצ'ה" (חבל ארץ יפהפה בגרוזיה) הינו לדבריה של בן שלום בראש ובראשונה בית. וכבעלת הבית, תפקידה הבלעדי הוא לפנק עד צאת נשמתו של האורח. הגענו בערב רביעי, מעט לפני המשתה הגדול המתקיים במקום.
בכל ערב יש מסיבה אחרת ב"ראצ'ה" ונדמה כי הקהל אינו יודע שובע. יום ראשון הוא ערב יווני תוסס, בערב רביעי יוצאים הגרוזינים כולם מהארון ואילו בימי חמישי הקהל מגדיר את הסגנון לפי מה שמתחשק. למי שחפץ בארוחה מצוינת באווירה רגועה,, מוטב לו להגיע בימי שני ושלישי, אז מאפשרת בן שלום מעט שקט לבאי המסעדה. עד שהתמלא המקום, אפשרנו לרוח האירוח של לילי להאכיל אותנו עד צאת נשמתנו. מיוחד ומעודן הוא המטבח הגרוזיני ואחיה של לילי, ישראל, המופקד על המטבח, עושה עבודה נאמנה בלשחזר את מקורות המטבח הזה כהלכתו. בתפריט שלל מנות שאת פירושן לא הבנו, ועל כן אפשרנו ללילי לנצח על הארוחה, מה שהסתבר כטעות חמורה כמובן. ניסיתם פעם להגיד לא לגרוזינית? האוכל המופלא כולל טעמים חמצמצים חריפים, תיבול של אגוזים ושזיפים והמון מאפים תפוחים ובשר מעולה. בשעה 21:00 בדיוק ניתן האות לבלגן וזמר גרוזיני ענוב בעניבה צהובה פרץ אל הרחבה ומיד אחריו המוני הסועדים, שנדבקו ברוח החגיגה של המקום. עוד על ראצ'ה
