לפעמים, כל מה שאני מחפשת, נמצא מתחת לאפי ממש. שלווה נעימה של בוקר רצוף בטלה, אוכל מקומי משובח ופינות סודיות פצפונות, שמרוב שהבטתי רחוק, לא הספקתי לגלות. זאת ועוד, נמצא בלב השרון, באבן יהודה, המגרש המקומי שלי.
התחשק לי יום קרוב – רחוק. כזה שאין בו נסיעות מרחיקות לכת, אך טומן הוא בחובו את מניפת התפנוקים שכה אהבה נפשי. חברתי ליבי, אמא בלתי שגרתית מהגן של הקטנה, הציע שנבלה ביישוב. "אל תתפנקי לי, חצבה בלשונה. "כל מה שאת מחפשת נמצא כאן, מתחת לאפך. הרי אם היית נוסעת מרחק של יותר משעה, ומגלה את אותם מקומות ממש, היית חוזרת סמוקה מהתרגשות". אמרה וצדקה.
מאתגרת היא המשימה להתייחס אל המובן מאליו, כאל חדש ומפתיע. קצת כמו לגלות מחדש אהבה ישנה. התחלנו את הבוקר ב"גוטלה", בית הקפה השכונתי שלנו. בית הקפה שדרשו וקיבלו תושבי היישוב, שרצה מקום שכונתי. כזה שיידע מי שותה את הקפה שלו חזק, ומי חלש עם מעט קצף
כך יצא, שמה שהתחיל כקונדיטוריה קטנה בשיפולי היישוב התעצב לכדי מקום נפלא שאינו מבייש את הערים הגדולות. יש בו ב"גוטל'ה" ,ארוחות חלביות מצוינות, ארוחות בוקר וכמובן קונדיטוריה משובחת ממנה מזדנבים מידי יום ריחות של בצק בקינמון, נחילי שוקולד שמזדחלים אל ארובות האף וחמאה צהובה שמתלווה לארוחת בוקר טובה.
מן המפורסמות הוא שבנות עושות קצת קניות, לפעמים. חשבתי שהכרתי את כל חנויות היישוב המקסימות לכשעצמן, אבל ליבי לחשה לי אודות יעל זהבי, שפותחת את ביתה לבנות שאוהבות שמלבישות אותן בדברים יפים. אותה יעל זהבי, התגלתה כבעלת עין חדה ולשון לא פחות. בסטודיו קטן שבמרתף ביתה, היא הושיבה אותי לקפה ועוגייה וסקרה אותי במבט חומל. חומל על שום מה? על שום ערימות הבגדים והאביזרים היפים שהתחילה לשלוף מכל מיני קולבים ומגרות נסתרות ברחבי הסטודיו ולהעריף עלי בדיוק מרבי. תוך חצי שעה הינו שתינו, לבושות לעילא במחלצות יפות שהסתירו טפח והבליטו חמוקיים, חמושות באביזרים נלווים ובמחיר שווה והולם. הקולקציה של יעל לעולם מתחלפת בהתאם לרוכשת, למצב הרוח ולעונה. "יותר טוב ויותר זול מפסיכולוג", הפטירה ליבי ויצאנו מהסטודיו אל תוככי העיירה שלנו, שלפתע נדמתה לנו כמפתיעה.
נזקקנו למתנה למישהי ששתינו אוהבות במיוחד. במקום לגשת לקניון הסמוך, הלכנו לביתה של עידית שר. מן המפורסמות הוא, שבעיירות קטנות, צצים מיזמים ביתיים מופלאים. כאלה המציגים את עבודתם של אמנים, בשלנים, אופים ואומנים. כמו רבות וטובות מבנות ישראל החוות רצון עז לשינוי, כך גם עידית שר מאבן יהודה, חשה בעיצומו של טיול למדבר את הצורך לעשות משהו בעבור נשמתה. היא התחברה למפתח הלב שבה, ובחרה לעצב סדרה ייחודית של מפתחות מצופים בכסף טהור. אלה האחרונים המשמשים הן כמחזיקי מפתחות, כצמידים או שרשראות. בגופו של המפתח המוכסף טמונה ברכה מגולגלת –אישית אותה מנסח רוכש המתנה, או מבחר מרגש משלל ציטוטים, מסרים או אמרות כנף מעצימות ברוח התקופה.
ריחו של סוף השבוע כבר נישא בפתח, ורצינו לרכוש מיני מגדנות לשבת. ליבי הכתה שנית עם בית שחולל בחובו שלל ריחות וטעמים, הפתעה נוספת עבור מי שמתגוררת מזה עשור חמש דקות משם. דורית רדא, היא גננת שחלמה עוגות בלילות. לבסוף הכניעה אותה התשוקה, ומאז היא קודחת במטבחה הקטן שלל לחמים, קישים,פשטידות, סלטים ועוגות מטרללות בטעמים, אותם היא מכינה מידי יום לאנשי היישוב האוספים את מרכולתם, מידי יום. בדיוק כמו אותה מעדנייה בכפר צרפתי קטן, בו מכירים את פלוני ואלמוני, כך מכירה דורית את חשקיהם של לקוחותיה. לזה היא רוקחת לחם פינוקים של כוסמין, חמוציות ופקאנים, לאחר חלה זקופה ואוורירית לשבת, לשלישית היא סוגרת את פינת הקינוחים עם עוגות מרהיבות ולאחרים קצת סלטים וממרחים להשלמת הסעודה. הכל מוכן בתועפות אהבה, טעם ותשומת לב.
צבטנו את כיפתו של לחם עגבניות מפולפל, ונאנחנו על כל הטוב ברדיוס הביתי שלנו. ליבי רצתה עוד ארוחת צהרים לסיכום היום, והצביע על בית הקפה החדש שזה עתה נפתח ביישוב. "מלכין" של שני מלכין, הוא השחקן החדש במגרש שלנו, ומציע בית קפה בעיצוב נוסטלגי יפהפה. ליבי התפעמה מלאבנה קאשיו של טבעונים לצד קבבוני קטניה, ואני לגמתי מיץ סגול של סלק לצד פוקצ'ה שבערה מהתנור בליווי קציצות קינואה מצוינות.
"עיירה של עקרות בית לא נואשות כלל", סיכמנו בחדווה מהולה בגאווה.