כל חמישי בחמש, עת החמה סיכמה את השבוע, נהגנו להיכנס למכונית הישנה ולנסוע לאט. לאן שהיא לקחה אותנו. אלה היו ימים שמחים של חופש בלתי מוגבל, נטולי דאגות ומחויבות. "בואי ניסע לאן שהוא כמו פעם", הפתיע אותי באמצע החיים בן זוגי, שביקש להחזיר עטרה ליושנה. "בוא", הגבתי בספונטניות אוהדת והצטרפתי למכונית החדשה בירידה לאיילון. בדרך, עת התחלפו נופי המחלפים באורנים זקורים שסוככו על מנזרים חבויים, הרגשנו כיצד מתאיידות טיפות האדרנלין האורבאני שבדמנו לטובת חומר אחר, מעט אמורפי, טיפה מנומנם ובעיקר חמקמק מהגדרה.

לא צריך אירוע מיוחד כדי לגנוב חצי יום חופש של אינטימיות. בין אם תיטלו עימכם בן או בת זוג, חברה או חבר מצוין, מובטחות לכם מספר שעות של שלווה ובטלה מוחלטת. מגיע לכם.
את חצי יום החופש שלכם, אני ממליצה הפעם לגנוב בשעות הצהרים המאוחרות. סעו לאט לכיוון בית זית .עטפו את עצמכם בתוגת השמש השוקעת על הכרמים וככל שתתקדמו במעלה ההר, כך יעשה דיבורכם איטי משהו.

בדרך האגם, המתפתלת בסמוך לאגם בית זית המלא בחורף וירוק בקיץ, הגיעו לבריכת המים "עץ ומים", המשקיפה אל נוף האגם וענבי היין המשבצים את העמק כמפה ירקרקה. לאחר שתנשמו את אוויר הכפר במרפסת העץ היפה, תעברו לבריכה המחוממת, שחלונותיה פעורים אל הנוף, בין אם בזוג, בקבוצה אינטימית של חברות או עם בן/בת משפחה אהובים.

הטיפול במי בשיטת ה-waterdance. למי שלא חווה את נפלאות השיטה, הרי שמדובר באחת החוויות המימיות המענגות ביותר– טיפול –עיסוי במים על ידי מטפלים ומטפלות מקצועיים, כשברקע מוסיקה תת –מימית - חוויה שתגרום לכם לחוש כמו עוברים ברחם אמכם. אם תערכו את הטיפול בשקיעה, ילטפו אתכם גם קרני השמש הלובשת פיג'מה אדומה לקראת שנת הלילה.

בתום הטיפול, תוכלו לנוח בhot tub מבעבע, אף הוא נטוע בליבו של הנוף. קצת התרגעות עם קפה ותה צמחים, פטפוט מקרב ולבטח כבר פיתחתם רעב בריא השמור לימי חופש. 
נאמנים לרוח היום, המכתיבה רגיעה ואיטיות, המשיכו לארוחת ערב בבית קפה מסעדה "דרך הגפן". חמש דקות מ"עץ ומים" ואתם ישובים במרכזה של גינה פורחת ומלבלבת. מה שהיה בעבר גן הילדים של היישוב, הפך לגינה פורחת ומטופחת שבין פרחיה משובצים מקומות ישיבה הסופגים את ניחוחות התבלינים ואת יופייה של הצמחייה המלבלבת. בעלי המקום, הינם הבעלים של משתלה ובית הקפה "איתמר" שבמושב אורה, אף הוא מקום ראוי ומצוין. גם כאן, כמו באח "איתמר", טובלת הגינה הבשומה של "דרך הגפן" בג'ונגל של פריחה מרהיבה, פרפרים מפזזים, ירוק עד וציוצי ציפורים.

קחו לכם את הזמן להתענג על יופיו של הערב המבושם, ללגום בירה טרייה או אפרטיף של שייק בריאות, ולהתלבט בין קבב בורי מצוין, עשוי בגריל עליו יצוקים יוגורט סמיך וטחינה, או ניוקי רכים כעננים באספרגוס וערמונים. יש גם פוקצ'ות מקמח מלא, פיצות הנאפות בתנור במקום, ומיני מנות דגים וסלטים טעימים. בחורף, תוכלו להתכרבל במבואה החמימה המוסקת בעצים ואולי אם יתמזל מזלכם, לצפות בשלג היורד בחוץ. אל תעזבו מבלי לקחת איתכם מזכרת של אדנית מבושמת בעשבי תיבול ריחניים, או עציץ פורח. אם בחרתם לחגוג את יום החופש שלכם דווקא בשבת, "דרך הגפן" סגורה (המקום כשר). המלצה למסעדה טובה נוספת באווירה רומנטית, תדרוש מכם נסיעה של כעשר דקות לכפר עין ראפה. שם במרכז הכפר, מצפה לכם ארוחה בבית הכחול.

"מאג'דה" קראו בני הזוג מיכל ברנס ויעקוב ברהום, היא יהודייה והוא ערבי, למסעדה הנטועה בלב ליבו של הכפר הידידותי, מקום בו בנו השניים את ביתם והולידו את שני ילדיהם המשותפים. עשו את המירב כדי להגיע למסעדה לעת שקיעה, גם בשל האווירה המיוחדת השורה על המקום לעת ערב, וגם כדי לא להגיע בשעת העומס של שבת. את פניכם יקבלו כדי פרחים באדום לוהט, וערוגות בשומות של לבנדר ויסמין. לאלה יצטרפו ניחוחות עדינים של ירקות בתנור מהולים בניחוח דק של סוכר ופירות.

התפריט כתוב בכתב יד על נייר עבה וגם על לוח גיר קטן והוא, כמו בני הזוג, המיקום והמסעדה, המציא ז'אנר משל עצמו: מיכל, שעבדה במספר לא מבוטל של מסעדות, מבשלת מנות בסגנון ה"מה מתחשק לי" – לפעמים מנגלד בשמן זית ולימון, פלחי עגבניות בלדי על ברוסקטה מפוספסת מצריבה על הגריל עם סרדינים כבושים, בפעם אחרת עלי סלק חריפים ממולאים באורז שמכינה הדודה של יעקוב, חריץ גבינה מקומית, דגים ובשר והרבה דלועים כתומים, קישואים וחצילים.

השאירו לכם מקום למתוקים והעוגות של מיכל - עוגת פיסטוק-שקדים עם טעמי מרציפן קטיפתי, עוגת פולנטה בעלת מרקם גרגרי צפוף, פאי זהוב של משמש מבושל ועוגת גבינה פנטסטית שטעמי הל ואמרטו ספוגים בה.

כשתעשו דרכם חזרה, לבטח תהיה זאת כבר שעת לילה מאוחרת. ברדיו יתנגן ביצוע איטי במיוחד של שיר איטי ואהוב. אתם בתגובה, הורידו לחץ מהדוושה. אחרי הכול, לאן כבר יש למהר.