צילום אריק סאלין

"או יפתי, התבואי איתי לראות את פריחת החלמוניות?" במילים אלה, מעוררות קנאה , הפתיע אותה, בעלה של חברתי הטובה ג', בשלהי השבוע. זאת עת הגיח בפתח משרדה , באמצע יום עמוס הפגישות, חמוש בסלסילת פיקניק ובמבט חולמני. לספקניות שבייננו, הזוג הנ"ל נשוי באושר מזה 20 שנים. אם לבחון את סוד הקשר, הרי הוא טמון בדיוק בהפתעות קטנות שכאלה באמצע החיים. הנה רעיון ליום שכזה, שיעשה לכם עיסוי לזוגיות. ועוד טיפ קטן, אל תחכו שהוא יציע.

שעה וחצי מהמרכז, לקח לנו להגיע ישירות ללב העיר העתיקה של עכו. זאת בחסות מנהרות הכרמל וכביש עוקף עכו (22) שהעביר אותנו בקיצוניות מאווירת המטרופולין הדחוק לאווירה של עיר האוצרת היסטוריה בת 5000 שנה.
כבשנו את התניית ה"חומוס סעיד" המתבקשת, שהשתלטה על בלוטות הטעם כבר בכניסה לעיר, ושמנו צעדינו אל עבר הבזאר הטורקי החדש, המסתעף מתוך השוק הוותיק.

הכי בולטת בעכו היא העובדה, שחרף האיומים מכל עבר, מצליחה העיר לשמור על אתניות שאינה נגועה במסחור יתר. שומרת על מארג עדין ולא מוחצן של דו-קיום, ועל תחושה ידידותית ומסבירת פנים כלפי מבקריה.

הערנו את סוחרי הבזאר הטורקי מתנומתם, ואת עצמנו עם קפה חזק של באדר חלאד. באדר הוא איש השוק הוותיק, בעל חנות תבלינים שפתח בבזאר המתחדש חנות קטנה המוקדשת כולה אל טקס הקפה הקדוש לכל הדתות. אל מול החנות מרבצי ישיבה מזמינים, עליהם התפרקדנו והתמסרנו לריחות הקפה הנקלה ונטחן במקום. שוט מרוכז של הנוזל השחור והטוב הזה, (לאשכנזים יש גם הפוך מצוין) פיסת ממתק מצופה בעלי וורדים ואנחנו ממשיכים בטיול בבזאר. לא לפני שהצטיידנו באבקת פולי קפה ירוק, סגולה רפואית להרזיה (2 ק"ג בחודש, הבטיח באדאר)

 צילום אריק סאלין

כמה חנויות מזכרות הכרחיות לתיירים, ואנחנו עוצרים אצל התכשיטנית עטרה קציר, אשת הגולן המעצבת תכשיטים יפים. בהמשך פגשנו את דוכן הגבינות הנפלאות של שרית רגב ממצפה אבירים. רגב, גיבנה בדרום צרפת והביאה עימה לגליל מורשת ארטיזנלית של גיבון בסגנון צרפתי. עדר העיזים שלה נעתר בשמחה לאתגר. התוצאה: חריצי גבינות עמוקות טעם, כחולות עורקים ובעלות קרום צפוד ומרקם מדויק. כאלה שהעבירו אותנו באחת לכפר בצרפת. ככה אנחנו רוצים את השווקים שלנו – משלבים בין ישן לחדש, אותנטיים ומודרניים, ערבים ויהודים זה לצד זה, מציגים את אמונתם ואומנותם. סימנו לנו את המקומות החדשים בבזאר בהם נאכל צהרים וקינוח, ונפלטנו אל סמטאות השוק, שם התבשמנו קלות בניחוחות של כנאפה מתוקה, דגים טריים שנישלו הבוקר מהים, תבלינים אקזוטיים ופיתות אפויות בתנורי עץ של פעם.

 עד העונג הבא

אי אפשר היה למחוק לנו את החיוך מהפרצוף עת נזכרנו בערגה בחוויה שסיפק לנו חמאם טורקי באיסטנבול. היה שם איש עצום מימדים, חלציו מכוסים במגבת, שהצליף בנו במגבת ללא רחם, מירק את גופנו עד שהפך לבוהק ושפך על ראשנו מים משל היינו משוחים למלכים.
שום דבר לא הכין אותנו להפתעת החמאם החדש שבעכו. פילסנו דרכנו בינות בתים קטנים בחצר אחורית עלומה. אמיל גטאס, איש מנומס וקפדן בעל החמאם החדש " גטאס", קיבל את פנינו במבואה קטנה בנימוס, הגיש לנו מים, מגבות, יריעת בד צבעונית לכיסוי הגוף, ליפה וסבון ריחני משמן זית. עת פסענו חרישית לאולם בית המרחץ הראשי, נמלטה צעקת "וואו" מפינו. ועכשיו, לרגע קל, הרשו לי להניח את הסופרלטיבים בצד ולדבר אליכם באופן ישיר מעומק ליבי. (זכות השמורה לבלוגיסטים שאין מעליהם עורך): החמאם הטורקי החדש שבעכו הוא אחד המקומות היפים, המושקעים והשווים בארץ בה- הידיעה. במשך 3 שעות, יסגרו עבורכם את המקום שנראה כארמון הסולטאן (בין אם אתם זוג, שלישיה או קבוצה צוהלת של בנות ביום הולדת – שווה במיוחד!), יחבטו בגופכם במגבות רכות להמרצת הדם, ישכיבו אתכם על מיטה מחוממת, ימשכו את גופכם בשמן ויעסו אותו בעזות רכה, ירססו אותו בקצף, ימרקו, יעסו ויוציאו את הנשמה לכל שריר וגיד שלא ידעתם על קיומם. במתחם גם סאונה יבשה, רטובה, חדר טיפולים פרטי ועוד שניים מרכזיים. הכי שווה ללכת על טיפול חמאם מסורתי (אין בארץ מקום שהוא רק חמאם טורקי) המשלב ליפא, סבון, מים ושמן, שבסיומו מרגישים כמו קולפה מכם שכבת עור.
ריחניים ומפויסים תקבלו מאוששים, פירות חתוכים, מיץ רימונים ומים קרים. תתקלחו במקלחות היפות והבוהקות מקרמיקה טורקית וברזי זהב (שיובאו כחוק מטורקיה) ותודו לטורקים על ההמצאה הגאונית, ולאמיל שהעז ופתח מקום מופלא שכזה בארץ.

 צ'וריסו במקום חומוס וגלידת בוזה במקום כנאפה

יצאנו גוועים. איך לא. חזרנו לבזאר הטורקי, שם סימנו כבר בבוקר, דוכן אוכל צבעוני ומזמין שהזכיר לנו טאפאס בר קטן בשוק "הבוקריה" שבברצלונה. גיל רודיטי, שף ויזם מהצפון, פתח בעיבורו של הבזאר המתחדש את "קוקושקה פרימיום סנאק בר" – מקום קטן ומטריף שמגיש אוכל יצירתי ומופלא. בתפריט: שלל נקניקיות גורמה מעשה ידיים, מקורמלים ומבוצלים כדבעי, מלווים בקונוס נייר של צ'יפס מופלא מתפוחי אדמה טריים, ביצת עין כתומה, סלט עגבניות קטן של זעתר ואיולי עלי גפן בצד. כל הכבודה נבלעה עם בירה צוננת מהחבית של מבשלת הבוטיק המופלאה "מלכה" שביחיעם השכנה. יש גם קלמרי מטוגנים בציפוי סודי ומשובח ועוד המון המצאות נפלאות וטעימות של גיל. יופי של מקום.
באמת שלא על החומוס לבדו.

לקינוח, ליקקנו גלידת "בוזה" בדוכן שממול. פירוש המילה "בוזה" הוא גלידה בערבית. הביצוע: גלידה גלילית מושלמת מבית היוצר של גלידריית בוטיק בתרשיחא. כמה הגיוני וגאוני. להתראות בעונג הבא.