יש גם ימים כאלה, בהם הגוף מסרב לשאת אותי. משתבלל ומתקפד, ומסרב להזיז את עצמו. סחופת מצב רוח רע במיוחד, הלכתי לבקש את עצתה של ע', חברתי הרוחנית. ביקשתי מזור למכאובי הלב באמצעות תקשור, טיהור או אפילו סדנת הימהומים על קודקוד של הר.
 "עזבי אותך משטויות, הפתיעה ע' ופצחה בטקסט אנטי רוחני בעליל. "כל מה שאת זקוקה לו הוא קרצוף של מסאג' לגוף, לא לנשמה. וגם לפנים שלך לא יזיקו ידיים טובות בין הגבינים הכעוסים. עד שיגיע תור הבוטוקס", היא הכריזה ופקדה עלי להזמין לנו חצי יום ספא.

רצינו קרוב למרכז של שתינו, וגם שפיסת יום תכול תשתרבב אל תמונת הנוף החורפית של ימינו. אני מודה שבחוסר רצון תחילתי, הוזמנתי לספא "שיזן" שבמלון דניאל. זה שעל שפת ימה של הרצלייה. סיבותיי היו נגועות בחשדנות כלפי מתחמי ספא במלונות, על מסחריות יתר ואודות גבהות מצחם. שמחתי להתבדות. גילינו מתחם רוגע, ואפילו נחבא אל צדדית המלון, שהשירות בו לבבי והטיפולים בו מקצועיים לעילא.

לאחר התה צמחים המתבקש, פרשנו ללובי מול הים לטיפת קפאין ממריצה. שיחה בטלה אודות נפלאות היקום ומסתורי החיים, והוזמנו להתרפק אל חלוקים לבנים ולהתרגל לאפלולית חדר הזוגים הטיפולי. בחרנו ב"מרצדס" של הטיפולים: "תאי הרבל בגס" – עיסוי בשמנים ארומאטיים בשילוב שקיות מחוממות ממולאות בצמחי מרפא דחוסים. הקשבנו להסבר של המעסים בעיניים מפולבלות: whatever...

במיטה שלידי המהמה הרוחנית מזמורי תודה לאלוהי הפינוק, ואילו אני השתדלתי לסלק את רשימת הקניות מראשי ולהתמקד בלחיצות האיתנות שהרגו אותי ברכות. כשהגעתי למסקנה שעדיף לי לקנות ירקות אצל החקלאי בכפר ולא לרכז את הקניות ברשת שיווק אחת, הסתיים העיסוי. הרוחנית לעגה לי על חוסר יכולתי להתמסר. בפעם הבאה אשתדל יותר.

לחדר החשוך הוחדרו פירות ויין, בועות האמבט החם החלו לבעבע ואנחנו החלקנו אל הג'קוזי הפרטי שבחדר, לעוד מספר דקות של התרגעות. כמה משפטי עידוד זו לזו על הגוף שמזדקן בגאווה, והיא עברה לשחות בבריכה המחוממת ואני לטיפול פנים עמוק בחדר הסמוך. אם כבר הגעתי עד הלום.

Oko, המטפלת החרישית שלי, לקחה יוזמה ודרשה עבורי טיפול אקולוגי – אנטי אייג'ינג – אנטי אוקסידנטי טרנאס גלקטי כלשהוא. מה זה משנה, העיקר שאתעורר מתוחה, בלונדינית ויפה. במשך שעה אוקו קרצפה, עיסתה, החדירה, קילפה, שימנה, לחצה, גיהצה, מחליקה קמטוטים, מושכת מסיכה טיבטית כלשהיא, מרפרפת בידיים עדינות שלל משחות מדיפות ריח טוב.

לאחר שעה וקצת, קמתי כמו מומיה מתרדמת, חשה טהורה, במיוחד מבפנים. בו במקום הזמנתי את הטיפול הבא, ופגשתי את הרוחנית משתזפת במרפסת החיצונית.
את ארוחת הצהרים אכלנו כמנהג הטבעוניות החדשות של העידן הנוכחי, באחד מבתי הקפה שהציעו תפריט טבעוני. שום דבר לכתוב עליו הביתה. בקרוב תיפתח ב"שיזן" גם מסעדה שתציע ארוחות לבאי הספא, ואז תהיה חווית ההימלטות ליום אחד, מעבר למושלמת.

צילומים - רונן דבש